היתה הישראלית (היהודיה) הראשונה כאישה, שנעצרה במעצר מנהלי. ועכשיו הישראלית (היהודיה) הראשונה – שמתאסלמת מטעמים אידיולוגיים, לא מאהבה, בריחה, בעיות כלכליות אלא אהבת האידיאולוגיה האנטי ישראלית.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
התקשורת דיווחה בהרחבה, כי הגב' טלי פחימה החליטה להתאסלם. השיך ראד סאלח – (מנהיג הפלג הלאומי דתי הצפוני), שחזר זה עתה מהמשט ההומניטרי לעזה, עם אוסף של שונאי ישראל – הוא הוא "הגורו" החדש שלה.
טלי פחימה התאסלמה – הלוואי. ברוך שפטרנו מעונשה של זאת.
היא צודקת – כמה זמן יכולה להיות נפש טועה ומיוסרת, מוסלמית טהורה, כלואה בתוך גוף של אישה יהודיה נאורה אוהבת פלסטינים.
זה כואב, זה מרגיז, אבל זה מרגש שסוף סוף מצאה מנוחה נכונה לנפשה השסועה – שאותה מכרה לשטן – תמורת נזיד עדשים.
טלי פחימה, פעילת השלום, המגן האנושי, השכפ"צ ההומני של המחבל הרוצח מג'נין זכריה זביידי – אליו נקשרה בעבותות אידיולוגיים, הושמה במעצר מנהלי. בכך השיגה הגב' פחימה שיא ישראלי – ומדליית המעצר המנהלי הראשון לאשה ישראלית – לעומת מעצרים שנעשו בין פעילי הימין הקיצוני וגורמים עויינים מחו"ל ומן הארץ.
הזעקות מצד האגודה לזכויות האזרח, מצד ח"כ גלאון לשעבר, ח"כ אחמד טיבי, תומכיהם ונספחיהם נגועים בטענות סרק ובצביעות. לא זכורה לי, מהומה ציבורית או קולות מחאה מצד ח"כ גלאון ואחמד טיבי – כאשר הפעילו את המעצר המנהלי על פעילי ימין קיצוני – ואולי יצטרכו לכלי זה גם בקרוב – אם וכאשר יתברר שישנם גורמים שחושבים שיש מקום לנקוט באמצעים קיצוניים חריפים – לקראת הפינוי וההתנתקות.
כבר כתבתי כאן בעבר, שאין להסס להשתמש בכלי החריג והמיוחד של מעצר מנהלי אם יש בסיס לחשש של סיכון ממשי ומיידי לבטחון המדינה, או לפעולות שיכולות לגרום להפרות סדר, מהומות, התנגשויות עם כוחות הבטחון ופגיעה בשלום הציבור.
המעצר המנהלי יונק את כוחו מהחוק – ומהסמכויות המפורטות בו – שהעניקה הכנסת בהליך דמוקרטי לזרועות הבטחון. המדובר בחוק סמכויות לשעת חירום (מעצרים) – 1979. חוק זה בא להחליף את תקנות שעת חירום – שהיו תקפות במדינה עוד מתקופת המנדט הבריטי.
מעצר מנהלי ומהותו:
מעצר מנהלי, הוא בעיקרו מעצר מונע, כאשר יש יסוד לחשש כי האדם אליו מכוון הצו, עלול ויכול במעשיו לגרום לנזק בטחוני והראיות והחומר המודיעיני, מצביעים על חשש מבוסס ומוחשי למעשיו וכוונותיו המסוכנות.
הבעיה היא שאת רוב החומר החסוי שישנו ושהצטבר – לא ניתן לגלותו. לא צריך להיות מומחה לטרור בינלאומי או ראש שב"כ כדי להבין, שגילוי חומר סודי עלול לשרוף מקורות פעילים בהווה ובעתיד, לסכן חיי אדם, לחשוף שיטות פעולה, טכניקות עבודה – ולהרוס במחי יד שנים רבות של עבודה, השקעה וסיכון סוכנים ואנשי קשר.
כאשר עוצרים – אזרחי חו"ל שמגיעים לארץ בכוונה לאסוף מידע או לבצע פיגועים, כפי שקרה לא פעם בעבר – הם לא נעצרים בגלל לבוש לא הולם – אלא לאחר מעקבים, פעילות מודיעינית והשקעה רבה. ברור, שאין כל אפשרות לגלות איך וכיצד – אפשר לגלות רק למה.
המעצר המונע – אינו המצאה ישראלית, הוא מקובל בעולם ולובש שיטות שונות בהתאם לחוקים המשתנים של המדינות. המעצרים המניעתיים – מעוגנים בחוק, בחוקה ובמשפט הבינלאומי.
ארה"ב לאחר פיגוע התאומים של 11.9 – נכנסה להיסטריה של בטחון וחשש לפיגועי טרור, עד שהוחלט לחוקק חוקים חדשים שאיחדו את כל מנגנוני הבטחון – ויצרו גוף אחד שמתאם ומרכז את בעיית בטחון הפנים בנוסח: החוק לבטחון פנים – החוק הזה העניק סמכויות מפליגות לגורמים הנלחמים בטרור, במעצרים, בחקירות, בגירוש – במניעה להפגש עם עורכי דין – הרבה מעבר לסמכויות שיש במעצר המנהלי בישראל.
לפי החוק בישראל – המעצר המנהלי מוגבל בזמן, אך ניתן להאריכו, יש פיקוח מתמיד של בית משפט, יש אפשרות להגיש ערר על המעצר וכמובן פיקוח של בג"צ. המעצר המנהלי בישראל – הוא כלי עזר, חיוני דמוקרטי שניתן לזרועות הבטחון – כדי להלחם בטרור ובפגיעה בבטחון המדינה, כדי להשתמש בו במקרים חריגים למצבים חריגים.
אם השב"כ החליט לאחר בדיקת החומרים המודיעיניים ובאישור פרקליט המדינה והתייעצות בדרגים הגבוהים ובשכנוע שר הבטחון – שיש לעצור את גב' פחימה. הדבר אומר דרשני ומחזק את הבסיס שיש דברים בגו. גם העובדה שמדובר באשה – מחזק החשש והבסיס שלא מדובר בשימוש באמצעי קיצוני וחריג רק בגלל דעותיה השמאלניות ומלחמתה לשלום בין העמים. הטענה שרצו להשתיקה בגלל דעותיה, היא שיטחית ולא רצינית – שהרי עד לפגישות הדחופות עם החבר זביידי בג'נין ומעצרה – איש כמעט ולא ידע ושמע מי זאת טלי פחימה, והיא יכלה להמשיך ולשמיע את דעותיה בלי חשש עוד שנים רבות.
הטענה השולית – שהושמעה גם מפי אמה של טלי, בראיון הטלויזיה כי המעצר קשור בהיותה פעילת שלום ומזרחית – מוטב שלא תשמע שנית פרט לדברים חשובים לגוף העניין.
בנושא זה, ראה גם את מאמרי באתר זה: "מעצר מנהלי – גם לאזרחי ישראל" והכוונה לאזרחים ולתושבי קבע יהודים ולא יהודים הפוגעים בביטחון המדינה.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
